פרופ' אדר' תאה קיסלוב, אדר' עולש קיי, אדר' ליאורה קיסלוב קיי, אדר' אדר סקר
1.7.2015

עבור עיריית תל אביב

תחרות מוזמנים לתכנון מזרח נווה שרת.

חזון למרחב התכנון:

'רובע שדות אורבניים', המיועד ל-25,000 איש, יוצר סביבה תל אביבית אותנטית ועתידית, מעורבת שימושים ופעילויות, צפופה ואינטנסיבית אשר שומרת על חיים עירוניים איכותיים. הרובע הינו נהיר להתמצאות ומהווה פלטפורמה גמישה לשינויים עתידיים. תכנון מרחב ציבורי מזמין ומכיל, משמש קטליזטור ליצירת קהילה עירונית חופשית והטרוגנית, תוך מתן מגוון רחב של פתרונות מגורים. שיטוט ומפגשים אקראיים מתאפשרים על ידי רציפות המרחב הציבורי על כל סוגיו ושמירה על מפלס הקרקע חופשי לכל.

שלד התכנון:

המקטע המזרחי ב'עיר הצפונית' הינו בעל גבולות ברורים. עם זאת, תכנון המרחב החדש משנה את ההקשר בו נוצרו אותם גבולות. לכן, כנקודת מוצא, התכנון שלנו פועל בעומקם של הגבולות, ולא על הגבולות עצמם. הרובע מהווה מפרק מחבר בין שתי רצועות רוחב ירוקות מטרופוליניות (רצועת הנופש מצפון ופארק הירקון מדרום). הוא מקשר ביניהן על ידי פיתוח 'שדות' נחל פרדסים ועל ידי יצירת 'עמוד שידרה פנימי' לשטח; שדרה עירונית המקשרת צפונית-דרומית בין שני הפארקים (כרובד עירוני שלישי לדרך התעשיות ונחל פרדסים). את השדרה חוצים רחובות מערביים-מזרחיים היוצרים רצף אורבני אינטנסיבי ותוסס הנמשך מהעיר הקיימת (אזור מתחם עתידים ושכונת נווה שרת המתחדשת), עד להעמדת דופן-קצה למזרח.

נחל פרדסים מפריד 'בין זמנים' (קיים וחדש), ומקשר באצבעות בין שכונת נווה שרת במערב ובין התכנון החדש. בחלקו הדרומי מתכנס הנחל עם השדרה, לקראת זליגה משותפת ל'פארק שדות חקלאיים- הירקון' היכן שהתכנון מתפתח לשדות ממשיים, בהם ילמדו ויעסקו בחקלאות. מערך מבני ציבור מטרופוליניים נמצא בקצוות הרובע, בממשק השכונה עם 'פארק שדות חקלאיים-הירקון' וכן בצפון-מערב מרחב נחל פרדסים, אזור החיבור לשכונת נווה שרת המתחדשת.

דופן דרך התעשיות המהירה, משובצת מגדלים ומכילה מסחר ובילוי בקנה מידה גדול (Big Box) בקומות התחתונות ותעסוקה ומגורים מעל. בחלקו הצפון- מזרחי של הרובע, בקצהו של ראול וולנברג (הכניסה הצפונית העתידית לעיר), התכנון מעמיד מרחב אייקוני של מגדלים גבוהים לצד פיתוח שטח אשר ידע בעתיד לחבור לגג הדיפו (המהווה 'קרקע פנויה' להמשך פיתוח המרחב לשימוש כלל הציבור) ויכלול פונקציות מטרופוליניות כמרכז קונגרסים, טיילת ופארק לינארי.

השלד התנועתי משלים את רקמתו של הרובע על ידי רציפות הרחובות ממערב למזרח. רחוב ראול וולנברג מוטה תחבורה ציבורית ומקשר את הרובע למערך התנועה המטרופוליני. רחוב דבורה הנביאה נמשך מזרחה עד חיבור לדרך התעשיות. רחוב נוסף מוכל בין שניהם ופוגש אף הוא את דרך התעשיות. רחובות פנימיים אינטימיים משלימים את מערך התנועה השכונתית וכוללים חניית אורחים לאורך הרחוב וכניסה לחניות תת-קרקעיות. השדרה המרכזית חובקת את כל מערך התנועה מצפון לדרום.

ה'שדה'- רוח המקום:

השדות החקלאיים והפרדסים בשטח משמשים מקור השראה לרובע החדש. כל 'שדה' מכיל את כלל הפרוגרמות הייחודיות הנדרשות במיקומו הספציפי, תואמות את הקשרו ובד בבד תורמות את חלקו למארג רציף והמשכי. 'סיפורו של הרובע' ויצירת גאווה מקומית ייחודית נובעים משמירה על שפת השדות; הן כשפה תכנונית והן כמשאב טבע ממשי. השדות המערביים מתוכננים לשימור והרחבת נחל פרדסים על גדותיו ושזירתו אל תוך המארג העירוני. מקטע הירקון הנושק לרובע יפותח כ'פארק חקלאי מטרופוליני' שיהווה המשך ישיר ולא מקוטע של הרקמה הבנויה.

ה'שדה'- אבן הבניין של הרובע:

מושג ה'שדה' התפתח לאבן יסוד תכנונית החורגת מתחום המגרש הספציפי ושאינה מוגדרת על ידי צירי התנועה. השדה הינו יחידת בסיס רב שימושית. כל שדה יכול להכיל את כלל הפרוגרמות הייחודיות של ייעודיי הקרקע על בסיס מיקומו והקשרו. לדוגמא, השדה בין השדרה לנחל יתמלא על ידי המתח שבין שני קטביו: השדרה הציבורית הסואנת המוצבת אנכית לשדה והנחל השקט, המאפשר זמן שהייה. השדה האורבני הינו בעל כיווניות מזרחית- מערבית מובהקת, אך מייצר רצפים צפוניים- דרומיים על דרך הצבירה, כאשר נשזר שדה אחד למשנהו (כדוגמת מרחב הנחל, או השדרה הפנימית). השדה מותאם לנקודות האחיזה ביניהן הוא נמשך: הדרך/ השדרה/ הנחל/ המגדל.

בתוך כל זאת, ערכו המהותי של השדה טמון ביכולתו להשתנות, להכיל מורכבות, לייצר צפיפות ואינטנסיביות, ולאפשר פיתוח מגוון. השדה פתוח ורחב דיו לאפשר פרשנות עם התפתחותו למרחב ספציפי מתוכנן. תכונה זו של תכנון מכיל ומאפשר גיוון, היא להבנתנו, הבסיס להתפתחות עיר טובה וחיונית.

פרוגרמה:

לפני שנכנס לעובי קורת התכנון, אנו שואלים עצמנו באיזה אופן יש לתכנן מרחב בתולי של שדות ופרדסים, כשהעיר תל אביב-יפו, המפותחת ומרושתת התשתיות, נמצאת בצפיפות של 8,000 איש לקמ״ר בלבד. בעינינו ראוי להמתין שצפיפות זו תעלה לכ- 12,000 איש ויותר לפני פיתוח שטחים חדשים. התשובה שהעלנו היא בדמות תכנון המכיל 'מגרש מאזן'. מגרש בבעלות ציבורית המיועד לשמש כ'מחסנית להשלמת נפחים' עבור פרויקטים של התחדשות עירונית באזורי העיר. המגרש המאזן יוצר הזדמנות לקשרים עירוניים ופיתוח בו זמני של שטחים חדשים, לצד לציפוף ראוי יותר לתל אביב- יפו רבתי.

מערך הבינוי הכולל כמיליון וחצי מ"ר אינו מגדיר ייעודי קרקע נפרדים (zoning), כי אם מרחבים 'מוטי ייעוד' על מנת לאפשר עירוב שימושים מורכב. המגורים מתוכננים בשלל גדלים ותצורות, ומונים כ-7,150 יחידות דיור (ע"פ 3.5 נפש ליחידה בממוצע). שטחי הציבור התואמים לאוכלוסייה זו דורשים כ- 120 דונם קרקע ומעל 80 אלף מ"ר בנוי. על הצרכים הרובעיים מתווספים תעסוקה, מסחר ושטחי ציבור מטרופוליניים. סך כל השטח המיועד לבינוי הינו מעל 400 דונם קרקע, כאשר חלקים לא מבוטלים ממנו מוגדרים על ידי עירוב שימושים- מסחר, תעסוקה, מגורים ושילוב פונקציות ציבוריות.

עקרונות התכנון:

קיימות- קיימות, מבחינתנו, היא בראש ובראשונה קיימות חברתית. תכנון עירוניות אינטנסיבית, מצופפת, רחבת תמהיל ומעורבת שימושים, המתרחשת ומתעצבת על ידי סביבתה הקיימת. תכנון המאפשר יצירת קהילות בסדרי גודל שונים, הפונה לקשת סוציואקונומית הטרוגנית ואשר מכוון למגוון גילאים. תכנון אשר יוצר הרגשת שייכות הן לרובע והן לעיר תל אביב.

קרקע ציבורית- נגישות ורציפות מפלס הקרקע מהווה נדבך קריטי לתכנון עירוניות איכותית. היעדר חלוקה מנהלית של הקרקע, כתופעה תכנונית, תייצר שטחים משותפים השייכים לכל אחד ולכולם. רציפות קומת הקרקע מפנה עדיפות לתנועת הולך הרגל, המשוטט ורוכב האופניים. הימנעות מקיום שטחים פרטיים במפלס הקרקע יאפשר תרגום מחודש ומתמשך של השימושים במרחבים הפתוחים והנחלת צדק מרחבי במהותו.

תנועה לא ממונעת- כלל המרחב העירוני מתוכנן לנוחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים. השוטטות ברובע מלאה אפשרויות לשזירת שבילים בתוך המקטעים (המזרחי והמערבי) וביניהם. שבילי האופניים מלווים את כלל הרחובות והופכים את הרובע החדש לנגיש באופן מלא ללא צורך ברכב.

שזירה- ה'שדה', אבן היסוד התכנונית, מגלם פוטנציאל ליצירת רצף מגורים עירוני בין נווה שרת למרחב החדש. הרציפות התנועתית, כמו גם התודעתית, תאפשר פתיחות, נגישות וזמינות עירונית; אשר בתורן תאפשרנה יצירת זהות מקומית.

מגוון יחידות קרקע לפיתוח- בשלב התכנון המפורט, השדות מייצרים מגוון גדלי חלקות והפניות המאפשרות וריאציות בזהות וגודל היזם לצד וריאציות בפרוגרמה וסוגי המגורים/ תעסוקה/ מסחר.

דיור בר השגה- התכנון מדגיש את חשיבות מיקומו של דיור בר השגה בצמוד לתחבורה ציבורית אינטנסיבית, ובנגישות גבוהה למסחר ותעסוקה שכונתיים ואף מטרופוליניים. התכנון מייצר מנגנונים לתמהיל דירות, דיור להשכרה (חופשית, ארוכת טווח, בהישג יד, או ציבורית), מגוון סוגי דירות לאוכלוסיות שונות ותוספת אחוזי בניה עבור דיור ציבורי ובר השגה. 

קיימות סביבתית- התכנון שומר על משטר המים באזור על ידי שימוש במתווה הנחל הקיים כעקרון תכנוני. תכנון זה מתעבה על ידי רציפות השטחים הפתוחים בתוך המערך הבנוי. נוסף על כך, התכנון כולל בתוכו 'שדות חקלאיים'; חינוך לחקלאות ואקולוגיה מהרמה המטרופולינית (פארק שדות הירקון) ועד לרמה השכונתית (גינון קהילתי).

אקלים, העמדה ואנרגיה- הפניית מרבית החזיתות הארוכות לצפון ודרום. חזיתות הדרום נעטפות בשכבה המיועדת לקבלת שמש לחימום בחורף והצללה אופקית ונוחה בקיץ למניעת התחממות. חזיתות הצפון חשופות כמעט לחלוטין להכנסת אור טבעי חוזר. הבינוי ברובו מאפשר קליטת רוח מפולשת בערבים ובעונות מעבר.

שלביות וגמישות:

טבעם של השדות מכיל גם את מנגנון שלביות היישום. המנגנון יאפשר את חיבור המארג לשכונות הקיימות כשהרחובות הראשיים (מזרחים-מערביים) מגדירים את השלבים. כל שלב הינו עצמאי כשם שהוא נשען על מקטע עיר קיים ממערב. השלב מכיל עולם אורבני מלא ומגוון: שדרה מרכזית, רקמה אינטנסיבית מעורבת שימושים, מבני ציבור, 'שדות נחל פרדסים' ו'שדות' פנים- שכונתיים. שיטת השלביות גורמת מינימום הפרעה לכל מקטע בזמן יישום השלב הבא. שלביות זו מאפשרת צבירה הדרגתית של השדות על צירי צפון- דרום, הזדמנות להשתנות על ציר הזמן וגמישות מרבית בקצב הפיתוח.

ציפוף, אינטנסיביות ועירוב שימושים מושכל:

התכנון רואה ערך עליון בשימוש מיטבי של הקרקע על פי פרמטרים מודרניים של צפיפות המונה כ- 30 אלף איש לקמ"ר ברוטו. אי לכך, התכנון נוקט שימוש נרחב בקווי בניין אפס ברחובות, שימוש נרחב בעירוב פונקציות אינטנסיבי- מהבניין הבודד למרחב הכללי (ציבורי/ מלונאות/ מסחר/ תעסוקה/ מגורים), שימוש נרחב בעירוב היררכיית הפונקציות (ציבורי מטרופוליני- עירוני- רובעי- שכונתי, מסחר מקומי- עירוני,  תעסוקה זעירה- מקומית- מטרופולינית, וכד'), שימוש נרחב במגורים מגוונים (תמהיל, הפניות עירוניות, שכירויות ובר השגה), וכן בזכות שימוש לציבור בשטחי קווי הבניין הקדמיים והצדיים ברחובות המסחריים.

לדף הפרויקט >>