ניתוח אדריכלי: מרכז גיטה שרובר לתרבות- ירושלים
מעל קו פרשת המים החוצץ בין הנוף הרוחני האינסופי של מדבר יהודה ושיפולי העיר השוקקת שאינה ממהרת לנום, מרחף מרכז גיטה שרובר לתרבות. טובל בעושר הירוק של גני הטיילת התלויים, המרכז משמש אבן שואבת לאלו הרוצים לשהות ברוגע החד גוני של האופק ולאלו המבקשים לגמוע את העושר התוסס של תרבות העיר. בעזרת יצירת מסה קריטית, הבניין מהווה נקודת מחבר קונטרסטית ומזרים חיים לכל האזור.
הצלחת המרכז טמונה בתכנון רב רבדי, המאפשר דיפוזיה של ניגודים ומהילתם ההדרגתית לכדי יישות מרחבית אחת; טעימה מחיי התרבות האינטנסיביים מחד ומכוח השלווה וההתרגעות של הנוף רחב הידיים מאידך. המבנה תוכנן כטרסה מדברית הרוכבת על הטופוגרפיה הקיימת, מחולקת שכבות העוקבות אחר השתנות הסביבה ומגדירות את הגבול בין העיר ובין המרחבים.
רובדו הראשון של המרכז נשען על החומה העתיקה של מנזר סנט ז'וזף המשתפלת לכוון המדבר, שם תוכננו מקומות תצפית והתרגעות, וטיילת עליונה, פתוחה לנוף עוצר נשימה ופסטורלי, המתחברת לגדה. תחת הטיילת מתגלה השכבה השנייה, הפעילה מעט יותר; 'שלוחת האור'. זהו חלל אינטראקטיבי הבנוי מאבן ירושלמית גסה, המחוררת בחרכים מרובים. פנים החלל נשטף במהלך היום במבטים מכוונים וממוסגרים לנוף, ובלילה מאיר את הסביבה באלומות אור מחורצות. כיכר הכניסה, המחברת בין שלוחת האור למבנה הראשי, היא השכבה השלישית במהלך הפעפוע ומשמשת לפעילויות ארעיות שונות במרחב הפתוח; תיאטרוני רחוב, ירידים שונים ושוטטות עירונית הכל-כך חשובה לאזור. המבנה המרכזי, המתוכנן כתרגום עכשווי להאנגר ענק, הוא השכבה האחרונה- הדופן השוקקת לעיר. תחת גג קמטים נחושתני נבנה חלל רחב ידיים נקי מעמודים, מואר ומרהיב, המשמש כפסטיבל אורבני תלת מפלסי לתרבות הפנאי.
ההבנה כי על המרכז להיות חלק אורגני מרצף הרחובות ומחיי הקהילה שסביבו, על מנת שיישאר רלוונטי גם לאחר ששכחה ההתלהבות שבמעמד פתיחתו, היתה נר לרגלי התכנון. להבדיל מקניונים ומרכזים קולנועיים אחרים, המרכז מייצר מיקרוקוסמוס אקטיבי וערני, השואב את כוחו משוטטות מבקרים נוחה אשר לא מחויבת בהשתתפות פעילה או בהוצאות כספיות. הפעילויות השונות במרכז משלבות את אינטנסיביות החיים העירוניים ופונות לקהלים מגוונים המחפשים מענים שונים לצרכיהם. פעילות אינטלקטואלית, פעילות חושית ופעילות חווייתית שזורות זו בזו במערך היררכי מוגדר, הקושר את שלושת מפלסי החלל. הפונקציות הססגוניות פרושות לאורך רחוב מרכזי מעורר השתאות- גלויות לעין ובולטות, כאשר הפונקציות האינטימיות יותר מוסטות מעט הצידה ומפתות לתעייה והתעמקות חקרנית.
המבנה מאפשר מגוון עצום של פעילויות, קבועות ומשתנות, המתחלקות למפלסים השונים. במפלס הכניסה שימושים מעורבים, חווייתיים וחושיים, סדנאות ומסעדות. במפלס העליון פעילויות שקטות ואינטלקטואליות; גלריית אמנות, הרצאות, קפה והתרגעות מול הנוף. במפלס התחתון פעילויות הלילה, התרבות ובתי קולנוע.
יחיד במינו בקנה מידה מטרופוליני, מרכז גיטה שרובר הוא חוליה חשובה בפיתוח תרבות הפנאי. אינטנסיביות החיים המערביים הגוברת, מצריכה בתורה השקעה ניכרת בזמן המוקדש לפנאי. האתנחתא מחיי העבודה והיצירה, היא אשר נותנת לאדם את עומק המחשבה, אורך הנשימה והשלווה הנדרשים לאיזון כובד הקיום היום- יומי; תרומת הפנאי לעיצוב אישיותנו וחברתנו לא תסולא בפז. המרכז מקרין חופש ומאפשר לשכבות רחבות של האוכלוסייה מגע בלתי אמצעי עם תרבות על כל גווניה, מהאומנות הפלסטית, דרך הקולנוע וכלה בתרבות הגוף והנפש. מבנה שכל כולו חגיגת תרבות, אינטנסיבי ומעניין, מייצר קהילה בה אפשר להיות חבר זמני ולו רק לרגע אחד של פנאי.
התכנון זכה במקום הראשון בתחרות מוזמנים