מכללת קלישר לאמנות

ניתוח אדריכלי

מכללת קלישר לאמנות (בתרומתה של קרן פולק) ממוקמת בדרום ת"א, צעדים ספורים משוק הכרמל, המקרין אנרגיה של חיות, חופש וטריות לסביבתו. לצד הנוף העני, המתפורר והמזיע, אך עם זאת החי, צבעוני ופנטסטי של האזור, נבנה הבניין כנקודת מפגש. קטליזטור להמצאה וליצירה, הבניין משמש כצומת ליצירת תנאים וסביבה לדיאלוג ואינטראקציה בין אומנות לקהל. מקום מפגש לאמנים צעירים בסביבה טעונה ומעשירה, הגורמת ליוצרים להיות מעורבים בקהילה ובמציאות.

המכללה, ששטחה 2,500 מ"ר, כוללת שלושה בניינים: הבניין הראשי, בניין הגלריה וסדנת הפיסול. הבניין הראשי, אשר נבנה בשנות השלושים וחודש עתה, מכיל מערך רצוף של חללים מצוידים היטב: סדנאות תחריט, צילום וידאו, חדרי מחשבים, כיתות ציור ורישום, חדרי הרצאות וסמינרים, חדרי עבודה לסטודנטים ובנוסף את בית הכנסת של הקהילה התימנית השכנה. בניין הגלריה, אשר פתוח גם בשעות הערב, מכיל גלריה המשתרעת על פני שתי קומות, אודיטוריום המשמש גם כאולם הקרנות וגם כחלל תצוגה ומיצגים ובית קפה בכיכר. במפלסו העליון של בניין הגלריה ממוקם מרכז מידע הכולל ספריית מגזינים, ספרי אמנות, אוסף נדיר של סרטי וידאו בתחום האמנות, מידע ממוחשב ושקופיות. בניין סדנת הפיסול העתידי יכיל מסגריה, נגריה וסדנאות חימר ופלסטיק.

אחד הרעיונות המרכזיים של המכללה הוא המעורבות שלה, של הסטודנטים, של האמנים עם הסביבה והקהילה המקיפה, כניגוד לגישה של האוניברסיטה כ"מגדל שן" המרוחק מהחיים. המכלול משקף רעיון זה על ידי פתיחת גן הפסלים והכיכרות אל הציבור והבאת הרחובות כך שממש "ייגעו" בבניינים. פתיחת הגדרות יוצרת רצף עם הרחוב והסביבה, חלק מרצף עירוני ודינמיות. בקומת הקרקע דלתות זכוכית רבות הקושרות את הרחוב עם הפעילויות אשר נעשות בפנים, כשאר הן עצמן יכולות להתפשט ולגלוש החוצה אל הרחוב. פעילויות קומת הקרקע הן המסקרנות והאנרגטיות ביותר: סדנאות פיסול, הדפס וצילום, גלריה ובית קפה.

הבניין הראשי הוסב לבניין מודרני עם תשתית חדשה. הסימנים למתרחש בפנים מעודנים ומרמזים- מעלית משאות מתכתית חדשה ומכלים גדולים למערכות על הגג. בניין הגלריה מסתופף בצלו של הבניין הראשי ומציץ מעבר לכתפו. הבניין מצופה מתכת בחיתוך ותחושה שונים, מכריז על עצמאותו וחושניותו, מבקש שיגעו בו. הבניין משנה את צבעיו לאט, בהתאם להשתנות האור במהלך היום והעונות. בניין סדנת הפיסול העתידי ניצב בצידו השני של המגרש ומחובר לבניין הראשי באמצעות מדרגות ברזל. הופעתו משקפת את ייעודו - בניין תעשייתי בתוך העיר אשר משמש לעבודות מסגרות, נגרות, חימר, פלסטיקה וחומרי תעשייה.

האתגר שלנו היה בבניית מבנה שיעורר רגש חדש לגמרי: סקרנות, הרפתקה ועונג שבתגלית. בניין שכמו מפתה את הצופים להשתמש בו. בניין המשתלב בסובב את מבלי לאבד זהות העצמית והייחודית. המטרה  היתה לתת לסטודנטים תחושה של חופש וזמניות. המכלול כולו בנוי ככיכר ציבורית אחת אשר בתוכה צומחים בניינים. כל אחד על חזותו וזהותו שלו, מקיים דיאלוג עם שכניו ועם העיר עצמה, מחובר לאור המזרח- תיכוני, לקצב המטורף האופייני לחיים בישראל ולתל אביב- העיר ללא הפסקה.

מדברי השופטים בטקס חלוקת פרס רכטר:

"... כעשרים עבודות הוגשו לצוות השיפוט. בתוכן, מספר לא מבוטל של עבודות שמשכו את תשומת

ליבנו בשל איכותן הגבוהה, עובדה שלא ממש הקלה על הבחירה... בסופו של תהליך בחרנו ברוב קולות בבניין ביה"ס "קלישר" ובמתכנניו, משרד האדריכלים קיסלוב קיי, בשיתוף עם מתכנני הנוף מוריה סקלי כזוכים בפרס השנה..."

"... פרויקט "קלישר" מפגין התאמה מרשימה בין כוונות המתכננים ואופי המוסד לבין יישומן בשטח. ייחסנו חשיבות לא מבוטלת לעובדה זו משום שקורה לא פעם שפרויקט ממומש אינו מקיים את ההבטחה שנוסחה מראש ע"י מתכנניו..."

"... פרויקט "קלישר" ממוקם באזור מוזנח למדי של תל אביב ומצליח ליצור איזון עדין ורגיש בין עובדת היותו "חדש" לבין הצורך שלא להתבלט כנזם זהב. השפה האדריכלית שנבחרה "מדברת" בצורה מקסימה עם הארעיות של סביבת השוק. שלא כמו פרויקטים "מפונקים" מבחינת פרוגראמה ותקציב, משדר קומפלקס "קלישר" צניעות תקציבית ללא ויתור על איכויות אדריכליות. המתחם בכללותו תורם משמעותית לסביבתו קשת היום לא רק בהיבטים אסתטיים כי אם גם בהיבטים חברתיים רחבים. בכך מתמלאת אחריות המתכננים כלפי רשות הרבים מבלי שיוקרבו צרכיו הייחודיים של המשתמש. בהקשר זה מצאנו שלתכנון הנוף נועד תפקיד מרכזי בהצלחה הכללית. ניכר שיתוף פעולה יצירתי ואינטימי בין האדריכלים למתכנני הנוף שעשו שימוש אפקטיבי ומעודן בעצים וסוגי ריצוף באופן שמחבר את השטחים הפתוחים של הפרויקט אל הרקמה הקיימת תוך העשרתה בעדינות רגישות והומור ראויים להערכה..."

אדר' הלל שוקן- יו"ר
אדר' מיכל אשכולות
אדר' צבי אפרת
20 דצמבר, 2000
 

לדף הפרויקט >>